בגרות ישראלית או בגרות בינלאומית
יובל דביר, תלמיד תואר שני בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב, מאסטרנט בקבוצת המחקר של ד"ר מירי ימיני במחקרו אודות:
בגרות ישראלית או בגרות בינלאומית: על דחפים גלובליים מול דחפים לוקליים
יובל דביר, תלמיד תואר שני בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב, מאסטרנט בקבוצת המחקר של ד"ר מירי ימיני במחקרו אודות:
בגרות ישראלית או בגרות בינלאומית: על דחפים גלובליים מול דחפים לוקליים
מחקר חדש בבית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Discourse: Studies in the Cultural Politics of Education ונערך על ידי הסטודנט יובל דביר בהנחייתה של ד"ר מירי ימיני. המחקר בחן את המתח שבין דחפים גלובליים ולבין דחפים לוקליים באמצעות התחקות אחר עמדותיהם של בעלי עניין שונים במערכת החינוך הישראלית כלפי האפשרות של אימוץ תכנית הלימודים לקראת תעודת הבגרות הבינלאומית. במחקר השתתפו כ-275 נחקרים ובהם אנשי משרד החינוך, אנשי אקדמיה, מנהלי בתי ספר, יועצי חינוך, יזמי חינוך והורים.
המחקר בוצע לקראת הקמתו של בית ספר תיכון ציבורי ראשון שהוסמך ללמד את תכנית הלימודים הבינלאומית ועל כן חשיבותו. ייחודה של תכנית הלימודים לקראת תעודת הבגרות הבינלאומית של ארגון IB - International Baccalaureate היא בהיותה נטולת הקשר מקומי-לאומי וכמו כן בהיותה תכנית לימודים קדם אקדמית מובילה המוכרת על ידי מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם. תכנית לימודים זו נלמדת כיום בכ-150 מדינות בעולם.
בחינת תופעה חינוכית שלא התקיימה עד לאחרונה בישראל הצריכה שימוש בטכניקה הנקראת "טכניקת התרחיש". "בבואנו לבחון עמדות של בעלי עניין אודות נושא לא מוכר נדרשנו לספק להם מידע מקדים ורלוונטי שיאפשר תגובה ממוקדת ועניינית" מסביר יובל, "על כן פנינו אל טכניקת התרחיש בה נעשה שימוש במקרים דומים. בנוסף לזה עשינו שימוש במתודולוגיה משולבת שאפשרה לנו לבצע טריאנגולציה של הממצאים השונים ועל ידי כך לחזק את מסקנותינו".
ממצאי המחקר מעלים שהעמדה החיובית הבולטת כלפי האפשרות לאמץ את תעודת הבגרות הבינלאומית מצד כל בעלי העניין מבוססת הן על מניעים פרגמטיים דוגמת ההכרה הרחבה לה זוכה תעודת הבגרות הבינלאומית מצד מערכות השכלה גבוהה והן על מניעים אידיאולוגיים דוגמת הפילוסופיה החינוכית עליה מבוססת תכנית הלימודים הבינלאומית. נמצא כי אין קשר סטטיסטי בין משתני הרקע של הנחקרים לבין עמדותיהם כלפי הנושא הנחקר.
ד"ר ימיני מסכמת: "לאור התרחבות תופעת השימוש בתעודות בגרות בינלאומיות ברחבי העולם לה אנו עדים בעשורים האחרונים מאפשר המחקר הנוכחי תובנות חשובות, לא רק בהקשר של תעודת הבגרות הבינלאומית של ארגון IB אלא גם בהקשר של האפשרות של פיתוח שוק קוריקולרי בישראל (קוריקולום: תכנית לימודים) ובהקשר של עמדות כלפי תכנית הלימודים לקראת תעודת הבגרות הישראלית".
בשנה האקדמית 2014-2015 הוצג המחקר בכנסים השנתיים של האגודות לחינוך משווה של ישראל ושל בריטניה וכמו כן בכנס של האגודה האמריקאית לחינוך משווה שהתקיים בווישנגטון.
