סיפורי עם מסייעים ביצירת אינטראקציה בין אימהות לילדיהן בקהילה האתיופית

המחקר בדק את דפוסי השיח בין אימהות וילדיהן בקרב הקהילה האתיופית בישראל ויצר השוואה בין סיפור ספר לסיפור עם.

החוקר.ת מאחורי המחקר

הקהילה האתיופית נודעת בסיפורי העם שלה ויש מקום לעודד את האימהות מקהילה זו, העולות החדשות והוותיקות, לספר סיפורי עם, אותן הן מכירות מילדותן, לצורך השגת רמת אינטראקציה גבוהה בין האימהות לילדיהן ואף כאמצעי לשמר את מסורתם. כך עולה ממחקר חדש שנעשה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב על ידי יערה סוקולובסקי ופרופ' דורית ארם מהחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי. המחקר בדק את דפוסי השיח בין אימהות וילדיהן בקרב הקהילה האתיופית בישראל ויצר השוואה בין סיפור ספר לסיפור עם.

 

 "ראינו שההזדמנות לספר סיפור עם בו ההורה חש בנוח היא חשובה, לא רק לתחושת ההורה אלא גם מאפשרת לו להיות באינטראקציה ברמה גבוהה יותר עם ילדו." אומרת פרופ' ארם.

 

קריאת ספרים לילדים צעירים היא פעילות שכיחה בבתים בחברה המערבית. במסורת האתיופית נהוג לספר סיפורי עם בעל פה ללא ספר. המחקר הנוכחי בחן את דפוסי האינטראקציה אם-ילד בזמן סיפור בקרב קהילת יוצאי אתיופיה והשווה שני אופני סיפור: סיפור מספר מאויר וסיפור עם. במחקר השתתפו 40 אימהות יוצאות אתיופיה (מרביתן נולדו באתיופיה) וילדיהן שגילם הממוצע היה חמש וחצי. האימהות צולמו בביתן בשעה שהן סיפרו לילדיהן סיפור מספר מאויר (ללא מילים) וסיפור עם הזכור להן מילדותן. תוצאות המחקר הראו כי בשעה שאימהות סיפרו סיפור עם הן הרחיבו יותר בסיפורן, השתמשו בתיאורים ובמבעים מנטאליים על מחשבות ורגשות ושאלו שאלות ברמה גבוהה יותר מאשר בעת סיפור ספר. בסיפור עם האימהות יצקו יותר תוכן מעולמן האישי.

 

"בתכניות העשרה רבות לילדי הקהילה האתיופית במסגרת מרכזים קהילתיים הושם דגש רב על אוריינות כתובה, כאמצעי לקידום הילדים. לפי תוצאות מחקר זה ייתכן שתכניות אלו תורמות לילדים אולם אינן משתפות מספיק את ההורים בקידום הילדים". מסכמת פרופ' ארם.

המחקר מראה שבסיפור עם האימהות יודעות כיצד לספר סיפור, הסיפור יוצא מהן והן חשות כבעלות סמכות ומלמדות את הילדים. לילד אין ידע מוקדם על הסיפור ואין לו אפשרות, לרוב, להשתתף בסיפור כך שרוב הסיפור מסופר על ידי האם. נמצא כי להשכלה של אימהות יש השפעה על הדרך שבה הן מספרות סיפור מספר אך לא על הדרך בה הן מספרות סיפור עם. בקרב משפחות מן הקהילה האתיופית בישראל עם רמת השכלה נמוכה ההורים חשים לעיתים שילדיהם עולים עליהם בכישורים המילוליים. ההזדמנות לספר סיפור עם מאפשרת לאם כאמור להיות באינטראקציה גבוהה ולהרגיש נוח.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>