פרסונליזציה של הלמידה, ניתוח וניהול תהליכי למידה וניתוח נתונים לצורך קביעת מדיניות
מושג זה מתייחס לסט רחב של כלים שמטרתם להפוך נתונים למידע בשדה החינוך (NMC horizon report - 2018 higher education edition, 2018).
שתי הנחות מבדלות את ניתוח הלמידה משיטות אחרות של מחקר חינוכי: הראשונה, שניתוח מסוג זה עושה שימוש בנתונים קיימים, הניתנים לקריאה על ידי מכונה. והשנייה, שבטכניקות הניתוח ניתן להשתמש כדי להתמודד עם קבוצות גדולות של נתונים שלא ניתן להתמודד עמם באופן ידני (Ferguson, 2012) . עם זאת, חשוב לעמוד על ההבדל בין ניתוח למידה לצורך מחקר וקביעת מדיניות לבין ניתוח למידה מונחה תלמיד: ניתוח שיטתי של תהליכי למידה לצורך מחקר ( learning analytics ) מסייע למוסדות, למורים ולקובעי מדיניות להבין טוב יותר את הלמידה ואת תוצאותיה. לכן, ניתוח הלמידה מתמקד לעיתים קרובות באופן שבו מורים ומוסדות חינוך יכולים לסייע לתלמידיהם לעבור בהצלחה מבחנים, לצלוח יחידות לימוד או לרכוש תואר אקדמי. לעומת זאת, ניתוח למידה מונחה לומד מאפשר ללומדים להגדיר מטרות למידה אישיות ותומך בהשגת מטרות אלו. ניתוח למידה מונחה־ לומד מעביר את השליטה בתהליך הלמידה לידי הלומדים עצמם. לומדים יכולים להגדיר מטרות עבור עצמם ולבחור בניתוחי למידה שיסייעו להם להשיג מטרות אלו(Horizon 2017).
ניתן להניח שמגמות הללו, של למידה מותאמת, ניתוח למידה מונחה לומד וניתוח של תהליכי למידה, ישנו גם את האופן שבו אנו מודדים הצלחה בכתה לצורך דיווח, שהרי איזה תועלת תצמח מציון של מבחן סטנדרטי, כשיש יכולת לשקף את פעילותו של התלמיד להוריו בכל-כך הרבה דרכים? כבר היום מורים יכולים לתקשר עם ההורים באופן שלא היינו יכולים להעלותו על הדעת לפני כעשרים שנה. בתי ספר רבים עושים שימוש ב"דשבורד" (לוח מחוונים) וירטואלי, בו מורים יכולים לפרסם כל דבר – החל משיעורי בית, דרך ציונים ועד לסרט של הילדים בכתה. כך, במקום לצמצם את התלמיד לכדי ציון, הטכנולוגיה מספקת כלי למעורבות הורית שלא הייתה קיימת בעבר. (Case, 2016)
