למידה מקוונת וסביבות למידה וירטואליות: למידה ניידת, מאגרי מידע פתוחים, קורסים מרובי משתתפים ומדיה חברתית:
המושג למידה מקוונת נכנס לשימוש באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, במקביל להתפתחויות ברשת האינטרנט, ומטרתה הייתה לייצר למידה שאינה תלויה במקום וזמן באמצעות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת, כשהגדרתה הרשמית היא שימוש באמצעים סינכרוניים ואסינכרוניים על מנת להבנות ולאמת ידע.
לצד התפתחות רשת האינטרנט, התרחשו התפתחויות טכנולוגיות ופדגוגיות נוספות והן, וההתלכדות ביניהן, הניעו את הלמידה המקוונת במאה ה-21 כשהיא נתפסת כבעלת פוטנציאל ליצירת קהילת לומדים(Garrison, 2011) . כך למשל, פיתוח טכנולוגית רשת שינה את הדרך שבה הלומדים יוצרים אינטראקציה אחד עם השני ועם המורה, תוך יצירת אפשרות ללומדים ליצור קשר עם לומדים אחרים במרחק גיאוגרפי ברחבי העולם.(Heisawn Jeong & Cindy E. Hmelo- Silver ,2016). חלק מהמגמות חדשות בלמידה המקוונת הן שימוש במציאות מדומה ורבודה, צ'אטבוטים, ועוזרים דיגיטליים (כגון סירי, אלקסה וקורטנה), משחוק, למידה מותאמת, מיקרו למידה, ושימוש בווידאו אינטראקטיבי[1]. אוניברסיטאות רבות מאמצות את מודל ה"כתה ההפוכה" במסגרתו התלמידים לומדים בתחילה בצורה מקוונת ולאחר מכן מתרגלים פתרון בעיות בכתה (Sharples, 2016). - כש 70% מבני הנוער בעולם מחוברים לאינטרנט (ICT Facts and Figures, 2017) הרי שלמידה מקוונת היא צעד מתבקש.
המונח "בלוקצ'יין" מתייחס ל"פנקס רשומות" מבוזר שנועד לספק מידע לחברי קהילה. בקהילה זו, כל חבר שומר על העותק שלו של המידע וכל החברים חייבים לאמת כל עדכון באופן קולקטיבי. המידע יכול לייצג תנועות, חוזים, נכסים, זהויות או כל דבר אחר שניתן לתאר בצורה דיגיטלית. הערכים הם קבועים, שקופים ומאפשרים לערוך בהם חיפוש, מה שמאפשר לחברי הקהילה להציג היסטוריה של עסקאות בשלמותם. כל עדכון הוא "בלוק" חדש המתווסף לסוף "שרשרת". (Grech & Camilleri, 2017) . לטכנולוגיה זו יש פוטנציאל רב בתחום החינוך, משום שלתעודות והסמכות יש תפקיד משמעותי בתהליך ההתפתחות המקצועית בשוק העבודה ועל כן יש חשיבות שהנתונים הללו יישמרו באופן שמאפשר שיתוף ואימות שלהם. טכנולוגיית הבלוקצ'יין עשויות לתת לכך מענה (Gräther et al., 2018) . עם זאת, נראה כי למרות יתרונותיה, בעיקר על רקע מערכת חינוך פתוחה ורבת ממדים, עדיין אין מספיק מודעות לטכנולוגיה זו, הפוטנציאל שלה ויתרונותיה החברתיים בקרב מקבלי החלטות (Grech & Camilleri, 2017) .
