למידה מקוונת וסביבות למידה וירטואליות: למידה ניידת, מאגרי מידע פתוחים, קורסים מרובי משתתפים ומדיה חברתית:
המושג למידה מקוונת נכנס לשימוש באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, במקביל להתפתחויות ברשת האינטרנט, ומטרתה הייתה לייצר למידה שאינה תלויה במקום וזמן באמצעות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת, כשהגדרתה הרשמית היא שימוש באמצעים סינכרוניים ואסינכרוניים על מנת להבנות ולאמת ידע.
לצד התפתחות רשת האינטרנט, התרחשו התפתחויות טכנולוגיות ופדגוגיות נוספות והן, וההתלכדות ביניהן, הניעו את הלמידה המקוונת במאה ה-21 כשהיא נתפסת כבעלת פוטנציאל ליצירת קהילת לומדים(Garrison, 2011) . כך למשל, פיתוח טכנולוגית רשת שינה את הדרך שבה הלומדים יוצרים אינטראקציה אחד עם השני ועם המורה, תוך יצירת אפשרות ללומדים ליצור קשר עם לומדים אחרים במרחק גיאוגרפי ברחבי העולם.(Heisawn Jeong & Cindy E. Hmelo- Silver ,2016). חלק מהמגמות חדשות בלמידה המקוונת הן שימוש במציאות מדומה ורבודה, צ'אטבוטים, ועוזרים דיגיטליים (כגון סירי, אלקסה וקורטנה), משחוק, למידה מותאמת, מיקרו למידה, ושימוש בווידאו אינטראקטיבי[1]. אוניברסיטאות רבות מאמצות את מודל ה"כתה ההפוכה" במסגרתו התלמידים לומדים בתחילה בצורה מקוונת ולאחר מכן מתרגלים פתרון בעיות בכתה (Sharples, 2016). - כש 70% מבני הנוער בעולם מחוברים לאינטרנט (ICT Facts and Figures, 2017) הרי שלמידה מקוונת היא צעד מתבקש.
אנו עדים בשנים האחרונות להתפתחותה של התנועה לשימוש בתוכן פתוח, הדוגלת בפתיחת משאבי הוראה ולמידה, כדוגמת: תכני הקורסים, ספרי קריאה, קטעי וידאו, מבחנים ועוד, ללא עלות, לשימוש על ידי אנשי חינוך ולומדים. מידת הפתיחות של המשאב נקבעת במידה רבה על פי כללי זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים וכדומה. רישיונות מסוגים שונים יעודדו דיאלוג, שיתוף מידע ופדגוגיות בין מורים, מחנכים והנהלות בתי ספר, ובכך תתאפשר העשרת תכנית הלימודים. גישת התוכן הפתוח תספק מענה לעלויות הגבוהות של משאבים המופצים באופן מסורתי ולמחסור במשאבי למידה באזורים מסוימים. השימוש בתוכן פתוח מסייע לפיתוח מיומנויות חיפוש, הערכה, פירוש והתאמת משאבים (סופר, 2017). דו"ח הפדגוגיה החדשנית לשנת 2017 [1] המשותף לחוקרים מהאוניברסיטה הפתוחה בבריטניה ולחוקרים מאוניברסיטת חיפה, מציין את ספרי הלימוד הפתוחים כאחת מהמגמות העיקריות בלמידה וסבור שהספרים הללו עשויים לאתגר את מערכת היחסים בין תלמיד לידע, משום שספרים אלה ניתנים להתאמה. כלומר, התלמידים יכולים לשנות ולערוך ספר לימוד כחלק מהמחקר שלהם וזה מסייע להם להבין את הידע כתהליך מתמשך בו יש להם חלק פעיל – הם מבינים שהידע אינו קבוע או סטטי והם מבינים את היתרון הטמון בריבוי נקודות מבט. ניתן, לדעת מחברי הדו"ח, לראות את הספרים כחלק ממהלך גדול לעבר "פדגוגיה פתוחה" (Ferguson et al., 2017).
למרות האמור לעיל, בסקר שנערך בקרב מוסדות שלטון ומובילי דעה (הסקר בוצע גם בקרב מובילי דעה בישראל), נמצא כי ארצות שונות נמצאים בשלבים שונים של אימוץ של רעיון ה OER ועדיין יש צורך להגביר את המודעות לעצם הרעיון והפוטנציאל שלו. עדיין לא לכל המשיבים ברור מה עומד בבסיס רעיון ה OER, ואחרים נתקלים בבעיות הנובעות מפערים דיגיטליים וחיפוש אחר מודל עסקי. חסם אחר שחזר ועלה בתשובות הוא היעדר יכולת של משתמשים, לגשת, לעשות שימוש מחדש ולשתף משאבים פתוחים. כן נמצא כי התפתחויות משמעותיות ב- OER הושגו באמצעות שותפויות ועם מימון ותמיכה של תורמים, ארגונים לא ממשלתיים ובין-ממשלתיים, אך עדיין היציבות הפיננסית עדיין אינה ודאית (Open educational resources2017).
