למידה מקוונת וסביבות למידה וירטואליות: למידה ניידת, מאגרי מידע פתוחים, קורסים מרובי משתתפים ומדיה חברתית:
המושג למידה מקוונת נכנס לשימוש באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, במקביל להתפתחויות ברשת האינטרנט, ומטרתה הייתה לייצר למידה שאינה תלויה במקום וזמן באמצעות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת, כשהגדרתה הרשמית היא שימוש באמצעים סינכרוניים ואסינכרוניים על מנת להבנות ולאמת ידע.
לצד התפתחות רשת האינטרנט, התרחשו התפתחויות טכנולוגיות ופדגוגיות נוספות והן, וההתלכדות ביניהן, הניעו את הלמידה המקוונת במאה ה-21 כשהיא נתפסת כבעלת פוטנציאל ליצירת קהילת לומדים(Garrison, 2011) . כך למשל, פיתוח טכנולוגית רשת שינה את הדרך שבה הלומדים יוצרים אינטראקציה אחד עם השני ועם המורה, תוך יצירת אפשרות ללומדים ליצור קשר עם לומדים אחרים במרחק גיאוגרפי ברחבי העולם.(Heisawn Jeong & Cindy E. Hmelo- Silver ,2016). חלק מהמגמות חדשות בלמידה המקוונת הן שימוש במציאות מדומה ורבודה, צ'אטבוטים, ועוזרים דיגיטליים (כגון סירי, אלקסה וקורטנה), משחוק, למידה מותאמת, מיקרו למידה, ושימוש בווידאו אינטראקטיבי[1]. אוניברסיטאות רבות מאמצות את מודל ה"כתה ההפוכה" במסגרתו התלמידים לומדים בתחילה בצורה מקוונת ולאחר מכן מתרגלים פתרון בעיות בכתה (Sharples, 2016). - כש 70% מבני הנוער בעולם מחוברים לאינטרנט (ICT Facts and Figures, 2017) הרי שלמידה מקוונת היא צעד מתבקש.
למרות שמערכות ה LMS מאפשרות שיתוף פעולה, דיון ושיתוף קבצים, נמצא כי פלטפורמות שונות של מדיה חברתית כגון פייסבוק, נוטות להיות פופולריות יותר בקרב סטודנטים גם בהקשר של קהילות למידה ואינטראקציות בין לומדים עמיתים והן אף זוהו כדרך לטפח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ועידוד המעורבות וההנעה של הסטודנטים. סביבות דיגיטליות א-פורמליות מסוג זה, שאינן מוסדיות, מספקות גם הזדמנויות למידה וצורך בפיתוח מיומנויות דיגיטליות (Salmon, Ross, Pechenkina, & Chase, 2015). בשנים האחרונות פייסבוק עצמה מנסה לתת מקום רב יותר לתהליכי למידה במסגרת הרשת החברתית בין השאר על ידי השקה של פלטפורמה מיוחדת לניהול קורסים בנושא פרסום ושיווק[1] והטמעת רכיבים מיוחדים במערכות ניהול הקהילה שלה (קבוצות)לניהול למידה[2].
מאידך, סטודנטים המביעים התנגדות לשימוש בפלטפורמות הללו ללמידה הסבירו שאינם מאמינים כי קיים ערך לימודי באתרים הללו, שהם מוצאים את המדיה החברתית כמרחב מבלבל ומאיים ושהם אינם רוצים לטשטש את הגבול בין החברתי למקצועי (Salmon, Ross, Pechenkina, & Chase, 2015) . זה אינו אומר שהרשתות החברתיות אינן משמשות לתמיכה בלמידה, אלא רק שהן אינן עומדות בחזית תהליך ההוראה-למידה (Flavin, 2016).
