למידה מקוונת וסביבות למידה וירטואליות: למידה ניידת, מאגרי מידע פתוחים, קורסים מרובי משתתפים ומדיה חברתית:
המושג למידה מקוונת נכנס לשימוש באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, במקביל להתפתחויות ברשת האינטרנט, ומטרתה הייתה לייצר למידה שאינה תלויה במקום וזמן באמצעות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת, כשהגדרתה הרשמית היא שימוש באמצעים סינכרוניים ואסינכרוניים על מנת להבנות ולאמת ידע.
לצד התפתחות רשת האינטרנט, התרחשו התפתחויות טכנולוגיות ופדגוגיות נוספות והן, וההתלכדות ביניהן, הניעו את הלמידה המקוונת במאה ה-21 כשהיא נתפסת כבעלת פוטנציאל ליצירת קהילת לומדים(Garrison, 2011) . כך למשל, פיתוח טכנולוגית רשת שינה את הדרך שבה הלומדים יוצרים אינטראקציה אחד עם השני ועם המורה, תוך יצירת אפשרות ללומדים ליצור קשר עם לומדים אחרים במרחק גיאוגרפי ברחבי העולם.(Heisawn Jeong & Cindy E. Hmelo- Silver ,2016). חלק מהמגמות חדשות בלמידה המקוונת הן שימוש במציאות מדומה ורבודה, צ'אטבוטים, ועוזרים דיגיטליים (כגון סירי, אלקסה וקורטנה), משחוק, למידה מותאמת, מיקרו למידה, ושימוש בווידאו אינטראקטיבי[1]. אוניברסיטאות רבות מאמצות את מודל ה"כתה ההפוכה" במסגרתו התלמידים לומדים בתחילה בצורה מקוונת ולאחר מכן מתרגלים פתרון בעיות בכתה (Sharples, 2016). - כש 70% מבני הנוער בעולם מחוברים לאינטרנט (ICT Facts and Figures, 2017) הרי שלמידה מקוונת היא צעד מתבקש.
במקביל למערכות ולשיטות הלימוד וההכשרה המסורתיות ניתן למצוא ברשת כחלק מהתפיסה של מאגרי מידע פתוחים, קורסים מקוונים פתוחים לקהל הרחב: Massive Open Online Courses) MOOC - ). קורסים אלה מאופיינים במספר רב של משתתפים ובד"כ ניתנים ללא עלות מטעם ארגונים ואוניברסיטאות מהמובילות בעולם. מדובר במיזמים של חברות או ארגונים ללא כוונות רווח, המספקים פלטפורמות למוסדות להשכלה גבוהה, לפיתוח והנגשת קורסים מקוונים לקהל הרחב. מיזמי MOOC בולטים הם אלו של Coursera, edX ו-Udacity ומיזמים נוספים כוללים את XuetangX, FutureLearn, Open2Study, Canvas Networks, NovoEd ואחרים. בשנת 2017, 23 מיליון תלמידים חדשים נרשמו ל MOOCS, מה שהביא את המספר הכולל של התלמידים ל 81 מיליון תלמידים שלמדו ב 9400 קורסים שהוצעו ע"י 800 אוניברסיטאות (Class central, 2017).
קורסים אלו מאפשרים ללומדים לרכוש ידע ולהתעדכן מקצועית בתחומי עיסוקם או לרכוש השכלה בתחום דעת חדש. מרבית המיזמים מציעים קורסים אלה ללא עלות כספית וללא תנאים מקדימים. מרביתם נותנים תעודת סיום אם התלמיד עמד בכל חובות הקורס אך אינם נותנים הכרה אקדמית.
יתרונות הלמידה בקורסי ה MOOCs הם הגמישות הניתנת במקום ובזמן, יחד עם זאת ישנו מבנה סדור של מטלות ולוחות זמנים שיש לעמוד בהם במידה ורוצים לסיים בהצלחה את הקורס. קורסי ה-MOOC, המוצעים כאמור גם על ידי אוניברסיטאות ומכללות, מהווים "שוק" נוסף ללמידה אלטרנטיבית עבור הציבור הרחב. התפתחות טכנולוגיות המידע והתקשורת מאפשרת לקורסים המקוונים להשתכלל ולהמשיך להתפשט. שילוב של מערכות חכמות במקום מורים אנושיים בעלי שעות פעילות מוגבלות (לתמיכה ועזרה) יאפשר לכל תלמיד לקבל משוב אישי ותמיכה מותאמת אישית במהלך לימודיו.
חלוקת החומר ליחידות לימוד זעירות יאפשרו, למי שירצה בכך, ללמוד רק את הדרוש לו לביצוע מטלות העבודה. כמו כן, חלוקת המידע לפיסות וגיימיפיקציה של סביבת הלימוד יחליפו את שיטת ההוראה הישנה ויאפשרו למידה מהירה, קלה ומהנה.
המערכות הטכנולוגיות החדשות ומערך הלמידה המקוון על רבדיו השונים (ובכללן גם ה MOOCs) יאפשרו למידה ל"אורך החיים" ((life Long learning ויסייעו לעובדים לרכוש מיומנויות חדשות המותאמות לצורכי עבודתם, כאשר בעזרת התאמות לאוכלוסייה המזדקנת יאפשרו גם לעובדים הקשישים לשמור על רמת מיומנות תחרותית. כמו כן, הם יתנו לבעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך הזדמנות ללמידה ולפיתוח של מיומנויות גבוהות שיאפשרו להם למצוא עבודה ולהתחרות במי שלמדו בדרכים מסורתיות.
חשוב לציין כי המיומנויות הדרושות להצלחה בסביבת הלימוד מקוונות מצריכות יכולות כגון: הבעה בכתב, תקשורת, עבודה שיתופית, כישורים בין-תרבותיים, כישורי IT, אחריות אישית, עמידה בלוחות זמנים (סופר 2017).
