למידה מקוונת וסביבות למידה וירטואליות: למידה ניידת, מאגרי מידע פתוחים, קורסים מרובי משתתפים ומדיה חברתית:

אם נבחן זאת בזהירות, מרבית השינויים שהתרחשו בדרך בה אנשים רוחשים את הידע שלהם התרחשו מחוץ לכותלי בית הספר. ילדים משתמשים ב"יוטיוב", אתרי מדיה חברתית, טאבלטים, מכשירים ניידים ומשחקי וידיאו כל יום במשך שעות, מספר ההורים המלמדים את הילדים בביתם ("הום סקולינג"), תומכים בלמידה שלהם בכלים מקוונים עלה בצורה משמעותית ב 35 השנים האחרונות יותר ויותר הורים משתמשים בכלים מקוונים ובלמידה יחידנית כדי להציע לימודי העשרה לילדיהם (Collins & Halverson, 2018). על כן, אנו נדרשים לתת את הדעת לנושא הלמידה הניידת. הייחוד של למידה ניידת נובע מכך שהלומד בתנועה ונדרש ליישם את שלמד בעבר - במקום ובזמן מסוים, במקום ובזמן אחרים. למידה כזו מתרחשת תוך מעבר מנושא לנושא, ללא הצמדות לתוכנית לימודים, כאשר אנו משתמשים בטכנולוגיה לסירוגין. בלמידה ניידת ניתן להצביע בבירור על התלכדות בין הטכנולוגיה ללמידה: הטכנולוגיה הניידת היא - אישית, ממוקדת במשתמש, ניידת, מרושתת, נמצאת בכל מקום ועמידה ובהתאם לכך הלמידה – אישית, ממוקדת בלומד, מותאמת למצב (למידה בהקשר), שיתופית, מתרחשת בכל מקום ולאורך כל החיים.  (Sharples, Taylor, & Vavoula, 2005).  אנשים מסביב לעולם מוציאים את לימודיהם מתוך מערכת החינוך – לבתים, לספריות, לבתי הקפה ולמקומות העבודה שלהם, באופן בו הם יכולים מה ללמוד, מתי וכיצד. מצב זה מהווה אתגר למודל המסורתי של מערכת החינוך, שנלמד בכיתות (Collins & Halverson, 2018).

מטא-אנליזה של מחקרים בנושא למידה ניידת מצא כי מנקודת מבטו של הלומד, היתרונות של למידה ניידת הם שיתוף הפעולה במהלך הלמידה, ההיבט של למידה שאינה מוגבלת מבחינת מקום וזמן והעיצוב הידידותי למשתמש של האפליקציות (Muasaad & Luiz Fernando, 2015).

מספר טכנולוגיות אשר צפויות להיכנס באופן נרחב למערכת החינוך בעשור הרוב עשויות לייצר סביב למידה שונה וניידת יותר ביניהן:

מכשירים הניידים, כדוגמת טלפונים חכמים וטאבלטים. בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות חסרת התקדים של מכשירים אלו ולתפוצתם הרחבה,  תפוצה המביאה לכך שאינטרנט סלולרי הוא בר השגה יותר מזה הנייח (ICT Facts and Figures, 2017). כך למשל, מספר המנויים לאינטרנט סלולרי גדל בקצב הגבוהה מ 20% בשנה, בחמשת השנים האחרונות והיה צפוי להגיע ל 4.3 מיליארד בני אדם בעולם בסוף 2017. (ICT Facts and Figures, 2017). המכשירים הניידים מספקים מגוון עשיר של אמצעי למידה, ביניהם: אפליקציות, משחקים, ספרים דיגיטליים עם אלמנטים אינטראקטיביים, תכנים ויזואליים, מצלמה, דפדפנים ועוד. המכשירים מאפשרים למידה בכל מקום ובכל זמן ובכך מבטלים את המיתוס לפיו למידה מתרחשת במקום פיזי מסוים ומוגדר (למשל, כיתה), בזמן מסוים (זמן בית הספר) ומועברת על ידי מעט מומחים (מורים) (IFTF, 2013). אחד המודלים לשילוב מכשירים ניידים בבתי הספר, אשר צפוי לצבור תאוצה הינו  BYOD (Bring Your Own Device) או BYOT (Bring Your Own Technology). לפי מודל זה הלומד מביא עמו את המכשיר הנייד שבבעלותו (מחשב נייד, טאבלט, טלפון חכם או מכשיר נייד אחר). מודל זה מייתר כמעט לחלוטין את הצטיידות בתי הספר ואוניברסיטאות באמצעי קצה ונותרת רק התשתית הנדרשת (כדוגמת: שירותי רשת, אמצעי אבטחה, הטענה). במודל זה המכשירים הניידים מהווים "שער" לסביבות למידה מותאמות אישית; ומתאפשרת טעינת תכנים מותאמים וחקירת נושאים בקצב אישי (Horizon, 2014[t1] [AZ2] ). בסקר שנערך בקרב 43,559 סטודנטים ב 124 מוסדות ב 10 מדינות, נמצא כי לפחות ל 19 מ 20 סטודנטים יש מחשב נייד, טלפון חכם או טאבלט. הסטודנטים ראו את המחשב הנייד כקריטי להצלחה האקדמית שלהם, ושלושה רבעים מהמשיבים ראו את הטלפון הנייד חשוב במידה בינונית. הטאבלטים,  לעומת זאת נמצאים במגמת ירידה בהיבטים של בעלות, שימוש וחשיבות, בחלק מהמקרים בשל העובדה שהפונקציונליות שלהם מתממשת בשילוב שבין המחשב הנייד לטלפון החכם (Brooks & Pomerantz, 2017).

טכנולוגיה לבישה ((Wearable Technology,  הכוללת מכשירים אשר ניתן ללבוש, לרב בדמות אביזרי לבוש כגון: תכשיטים, משקפי שמש, תיק גב, נעליים וכדומה, יכנסו אף הם למערכת החינוך במקביל למכשירים הניידים. מכשירים אלו מאפשרים מעקב אחר תנועה, שינה, מיקום של האדם, כמו גם קבלה ושליחת מידע באמצעות דוא"ל וכדומה. לאחרונה מתפתחים מכשירים הקשורים בתופעת ה"כימות העצמי" – אנשים אוספים מידע על פעולותיהם (שינה, מספר צעדים, צריכת קלוריות ועוד) על מנת לשפר את בריאותם ואורח חייהם. בבתי ספר, ניתן להשתמש במכשירים אלו בשיעורי חינוך גופני לצורך לימוד על אימון ותזונה, אפשרויות נוספות כוללות התרעה על מצבי סכנה במעבדה, שימוש במכשירים בטיולים ולימודי שטח (לדוגמא לצילום אוטומטי של תמונות וגישה אליהן אחר כך (Horizon, 2014). לטכנולוגיות לבישות נוספות, הנמצאות היום בשלבי פיתוח שונים, כגון סנסורים של גלי מוח, משטח עקיבה (Trackpad) זעיר ואביזרים המאפשרים תרגום סימולטני, פוטנציאל רב גם בשדה החינוכי.

"האינטרנט של הדברים" (Internet of Things) הוא למעשה הצעד הבא בהתפתחותם של "אובייקטים חכמים". מדובר ברשת של פריטים מקושרים, בה העולם הפיזי מקושר עם עולם המידע באמצעות האינטרנט.  באמצעות צ'יפים, חיישנים או מעבדים מזעריים המחוברים לאובייקט, יכול כל אובייקט המחובר לרשת להעביר ולקבל מידע אודותיו.  קישוריות זו מאפשרת ניהול מרחוק, ניטור, מעקב והתרעה על מצב האובייקט (Horizon 2018). טכנולוגיה זו תאפשר לפתח סביבות למידה חכמות שיאפשרו ללומד לקבל מידע מותאם המקושר לאובייקטים הקיימים בסביבת הלמידה כגון מעבדה בבית הספר, גן בוטני וכיו"ב (סופר 2017).

ממשקים טבעיים (NUIs)

רשימה הולכת ומתארכת של התקנים עושה שימוש/ בדרכי קלט הנתפסות כטבעיות למשתמש. בראש דרכי הקלט מסך המגע, אך בשנים האחרונות יש עליה ניכרת גם בשימוש בקול. הדבר משפיע על הציפיות של הלומדים מבחינת עיצוב סביבות הלמידה ועל הדרכים בהן הסטודנטים יעבדו בעתיד עם טכנולוגיות שונות (Horizon 2018).