ד"ר עידית ליאורה [עידית אדלר] אדלר

קצת על עצמי

מאז ומתמיד, שני תחומים היו אהובים עלי במיוחד - ביולוגיה וחינוך; השתתפתי בחוגי מדע וטבע, הדרכתי בקייטנות, והייתי חניכה ומדריכה בחוגי סיירות של החברה להגנת הטבע. לכן, לאחר השירות הצבאי והשלמת תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המשכתי לתואר שני במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, במעבדתו ובהנחייתו של פרופ' יהודה בניהו. במחקר נבחן הקשר בין אלמוגים רכים ובין האצות השיתופיות שלהם. בתום התואר ובעקבות שהות באפריקה, נפלה בחלקי ההזדמנות להתמקד באהבתי השנייה, והשלמתי תואר ראשון נוסף במדעי החברה עם התמקדות בחינוך, באוניברסיטה הפתוחה.

עם חזרתי לארץ, התוודעתי לתחום הוראת המדעים, שאפשר לי לשלב בין שני התחומים: ביולוגיה וחינוך. עבודת הדוקטורט שלי עסקה בקשר שבין מטה-קוגניציה ובין אוריינות סביבתית, בהנחיית פרופ' מיכל ציון ופרופ' זמירה מברך, מהמגמה להוראת המדעים בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן. במהלך המחקר פותח מודל משלב הכוונה מטה-קוגניטיבית בסביבת חקר פתוח, במסגרת חינוך סביבתי. החדשנות והייחוד של המודל מתבטא בשילוב בין מטה קוגניציה ברמה האישית וברמה החברתית, ובמתן תמיכה לשני ההיבטים הללו במקביל על מנת לפתח אוריינות סביבתית.

לאחר סיום הדוקטורט, המשכתי למחקר פוסט-דוקטורט ב- CREATE for STEM Institute ב-Michigan State University, ארה"ב, בהנהלתו של פרופ' Joe Krajcik. במסגרת המחקר היית אחראית על  פיתוח ומחקר של יחידות לימוד לתלמידי חטיבת הביניים שמטרתן לקדם אזרחות מושכלת, אחראית ופעילה בנושאים של בריאות ו-well-being תוך התבססות על ידע מדעי, ספציפית הבנת האינטראקציה בין גנים לסביבה. ייחודיות המחקר היתה בשותפות הקהילתית שנרקמה בין הקהילה המקומית, האקדמיה ובתי הספר, והמעורבות של התלמידים בקהילה בניסיון לקדם בריאות.  

המחקר שלי

אחד האתגרים הגדולים בעשייה החינוכית בכלל, ובהוראת המדעים בפרט, הוא הובלת תהליכי הוראה בכיתה, המסתמכים ומשלבים יחדיו ידע תיאורטי וניסיון מעשי. אני רואה חשיבות גדולה ביכולת לפתח סביבות למידה המבוססות על תיאוריות למידה לצורך קידום מטרות בהוראת המדעים, ובחינת ההתכנות, ההשלכות, ומידת האפטיקביות שלהן על תהליכים שונים בעת הוראת המדעים. מכיוון שאני מאמינה בקשר ההדוק ובחשיבות היזון החוזר בין התיאוריה ובין המעשה, מחקר חינוכי בעיני הוא מחקר אשר מטרתו בראש ובראשונה לתת מענה לצורך הקיים בשדה החינוכי, המסתמך על ידע תיאורטי ועל ניסיון מעשי, ובעל השפעה והשלכות בתחום התיאורטי והמעשי גם יחד.

המחקר שלי עוסק בהוראה ולמידה של מדעים בסביבות למידה סוציו-קונסטרוקטיביסטיות, שהן סביבות למידה בהן התלמידים מבנים את הידע שלהם על בסיס התנסויות וידע קודם, ובאמצעות אינטראקציות חברתיות. ההתמחות שלי בסביבות אלו התחלתי עוד בתקופת הדוקטורט, ואני ממשיכה לעסוק בהן משלושה היבטים הקשורים זה בזה תוך פיתוח תחומים חדשים בכל היבט:

קידום למידה משמעותית בסביבות סוציו-קונסטרוקטיביסטיות Teaching and learning within socio-constructivist environments-  היבט זה של המחקר שלי עוסק בהבנה של תהליכי ההוראה והלמידה בסביבות אלה בהוראת המדעים (למשל: חקר, למידה מבוססת פרויקטים Project-based learning – PBL-, למידה מבוססת מידול), ובוחן דרכים לקידום למידה משמעותית בתוך סביבות למידה אלו. למידה בדרך החקר מומלצת מאוד בתחום של הוראת המדעים, כיוון שהיא מהווה אמצעי ללמידה של תוכן מדעי בד בבד עם רכישת מיומנויות החקר המאפיינות את העיסוק במדע ואף העלאת המוטיבציה לעיסוק במדע. עם זאת, סביבות מבוססות חקר, בעיקר כאלה המאפשרות ללומד עצמאות רבה, אינן נפוצות בכיתות הוראת המדעים. בין היתר המחקר שלי מתבסס על פיתוח פיגומים (Scaffolding), ובוחן את האופן שבו ניתן להוסיף לתהליך החקר פיגומים אשר יסייעו ללומדים למצות את מלוא הפוטנציאל ללמידה.

מינוף הזדמנויות לוויסות עצמי בלמידה בכיתת המדעים -  Leveraging opportunities for self-regulated learning in the science classroom היבט זה מתמקד באופן בו מורי המדעים יכולים לתמוך בפיתוח מיומנויות לוויסות עצמי בלמידה self-regulated learning   או "למידה עצמאית" במהלך ההוראה בכיתה. לומד עצמאי מוגדר כלומד המסוגל לרתום תהליכי קוגניציה, מוטיבציה, והתנהגות על מנת להשיג מטרות לימודיות. מיומנויות למידה עצמאית נחשבות כבעלות ערך רב וכתוצר רצוי של מערכת החינוך מזה שנים רבות. בעקבות מגפת הקורונה אף התחדדה חשיבות זו עקב הלמידה מרחוק, והתפקיד המרכזי של מיומנויות אלה בסוג למידה זה. נכון להיום, המחקר בתחום מתמקד בתלמידים, ובאופן בו ניתן לתמוך בהם על מנת לקדם אצלם מיומנויות אלו. מחקרים אלה מהווים בסיס למחקר שלי שייחודיותו בכך שהוא מתמקד דווקא במורים, ובדרכים שביכולתם לספק לתלמידיהם הזדמנויות לפיתוח, עידוד ותמיכה של תהליכי למידה עצמאית. זאת משום שאני רואה במורים שחקנים מרכזיים בהעלאת המודעות, הפיתוח והעידוד של יכולות אלה.

מדע בתוך הקהילה למען צדק חברתי – Community-based science for social justice- היבט זה מתמקד בהוראת המדעים כמנוע צמיחה המשתלב בחיי הקהילה והחברה, ופועל לפיתוח התלמידים כסוכני שינוי שיוכלו לקדם מטרות חברתיות בנושאים של בריאות, סביבה וקיימות, וחברה. ניתן לדבר על כמה זרמים בתחום הוראת המדעים – זרם ראשון או Vision 1 שמטרתו פיתוח מדעני העתיד; זרם שני או Vision 2  שמטרתו חידוד הקשר בין מדע לחיי היום יום של התלמידים; ו-Vision 3 שמטרתו הוראת המדעים למען אזרחות מושכלת, אחראית ופעילה. מחקרים רבים היום טוענים שעל מנת לקדם שינויים, יש על התלמידים להבין גם את המבנה החברתי והאופן שבו ההקשר החברתי משפיע על חייהם. מחקרי בתחום זה נוגעים לפיתוח ומחקר של סביבות למידה אותנטיות, אשר מתבססות על ניסיון החיים העשיר של התלמידים (Vision2) מעודדות השתלבות אקטיבית בחיי הקהילה למען הכלל (Vision 3) תוך הבנת ההקשר החברתי-פוליטי, ובמקביל מעודדות חשיבה מדעית ורכישת מיומנויות החקר וביטחון עצמי לעסוק ולהסתמך על מדע (Vision 1).