• ראשי
  • לפרוץ את תחומי המחקר, הידע וההוראה

    עודכן: 11.01.2021

    ביה"ס למדעי היהדות וארכיאולוגיה ע"ש חיים רוזנברג באוניברסיטת ת"א מזמין את קהל המורות והמורים לסדרת הרצאות וסדנאות-וובינר:

    חוקרות וחוקרי ביה"ס פורצים דרכים חדשות במחקרים

    ארכיאולוגיה, היסטוריה, לשון, מקרא ופילוסופיה

    ----- שנת הלימודים תשפ"א -----
     

     

    סדרת הרצאות תתקיים לאורך השנה מידי חודש ותחתם בסדנאות-וובינר שיפגישו בין שדה המחקר ושדה ההוראה.

    ההרצאות תתקיימנה בימי שלישי, בין השעות 19:30-18:000 בערב. הן תוצגנה במפגשים עם הקהל הרחב בזום על-ידי המרצות והמרצים, שיסבירו את דבריהם, יענו על שאלות ויקיימו דיון לאחר-מכן. כל ההרצאות תהיינה נגישות לקהל דרך אתר בה"ס ולציבור המורות-ים בכללו. בתום הסדרה נערוך סדנאות-וובינר משותפות למרצות, למרצים ולמורות ולמורים שתעסוקנה בעתיד הקשר בין שדה המחקר לשדה ההוראה על-מנת להרחיב את מעגל הידע לטובת שני השדות.

     

    29.12.2020     

     דפנה לנגוט, ארכיאולוגיה: "בגנו של המלך: מחקר בינתחומי לשחזור גני הפאר בארץ ישראל"

    19.1.2021       

    אורית רוזין, היסטוריה: "תאוות הנקם: בין משפט לפעולות גמול"

    16.2.2021       

    אירוע טד: דוקטורנטיות-ים בה"ס מציגים חידושים מחקריים אחרונים

    16.3.2021        

    לטיציה צ'רקווליני, לשון: "צבע–מרחב–זמן: בין שפה למחשבה ממצרים הפרעונית לימינו אנו"

    20.4.2021        

    גיא דרשן, מקרא: "תגליות המאה ה-21 משנות את ספר שמואל"

    11.5.2021        

    ג'רמי פוגל, פילוסופיה: "משפינוזה לניטשה: לכפור במשה ובישוע מתוך גאולת אמת!"

    1.6.2021          

    שדה המחקר ושדה ההוראה, חמש סדנאות-וובינר בית-ספריות

     

    המפגשים עם הקהל יתקיימו בימי ג' בשעה 18:00 בזום על-ידי המרצות והמרצים, שיענו על שאלות ויקיימו דיון לאחר-מכן.

    כל ההרצאות תהיינה נגישות לקהל דרך אתר בה"ס ולציבור המורות-ים בכללו. הסדרה אינה בתשלום, אך דורשת הרשמה מוקדמת במייל: schoolofjsa@tauex.tau.ac.il או בטל': 03-6409275 .

    עבור ציבור המורות והמורים סדרת הרצאות תחתם באירוע-וובינרים שיפגיש בין שדה המחקר ושדה ההוראה ויארך בתאריך ה- 1.6.2021 .


    על המרצות, המרצים וההרצאות

     

    ד"ר דפנה לנגוט: מרצה בכירה בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. בשנת 2013 ייסדה במכון לארכיאולוגיה את המעבדה לארכיאובוטניקה וחקר הסובב הקדום. המעבדה עוסקת בזיהוי שרידים מיקרוסקופיים של צמחים (כגון גרגרי אבקה של צמחים - פולן), המסייעים בשחזור הצמחיה והאקלים הקדומים. במעבדה פעילים היום שמונה סטודנטים לתארים מתקדמים אשר עבודות החקר שלהם מאירות באור חדש סוגיות קריטיות במחקר הארכיאולוגי תוך מבט מעין המיקרוסקופ. כך למשל משוחזרים תנאי האקלים והסובב עת יצא האדם מאפריקה למסדרון הלבנטיני ועת החל לביית צמחים ובע"ח. בהמשכו של ציר הזמן, נבחן הקשר בין שגשוגן וקריסתן של אימפריות המזרח הקדום לאור האקלים המשתנה. מחקרים נוספים נקשרים לדיאטה קדומה, שימוש בצמחי מרפא, ראשית ביות העצים, שחזור גני פאר מלכותיים ועוד. המעבדה מצויידת במיכשור המתקדם ביותר בתחום ואוספי משווה בוטאניים.

    "בגנו של המלך: מחקר בינתחומי לשחזור גני הפאר בארץ ישראל": גנים מלכותיים כיצירה אנושית ביטאו במהלך ההיסטוריה ומבטאים עד ימינו מעמד, יכולות טכנולוגיות והקשרים תרבותיים, פולחניים, חברתיים ופוליטיים. עד לאחרונה נותרה הצמחיה שגודלה בגני פאר אלו שבמחוזותינו, עלומה. בשנת 2013 פיתחה ד"ר לנגוט במעבדה אותה ייסדה במכון לארכיאולוגיה ("המעבדה לארכיאובוטניקה וחקר הסובב הקדום"), מתודולוגיה ייחודית לשחזור גני עלית. השיטה מתבססת על מיצוי כימי של גרגרי אבקה מאובנים מטיח שנמצא על גבי מבנים קדומים. השיטה פותחה לראשונה בגן הפרסי המלכותי ברמת רחל, שליד ירושלים. במקום זוהה מבנה מלכותי שבו ישב ככל הנראה נציגה של האימפריה הפרסית, ששלטה באזורינו דאז, לערך לפני 2500 שנים. בקרב מאספי גרגרי האבקה זוהו עצי פרי ונוי מצמחיית האזור (גפן, תאנה, זית, הדס, ערבה, שושנת מים ואחרים), ובנוסף גם מינים שאינם מקומיים והובאו במכוון על ידי השליט הפרסי למטרות של הוד וראווה כגון ארז הלבנון ואגוז מלך. אולם הממצא המפתיע ביותר היה של גרגרי אבקה של אתרוג. זוהי העדות הקדומה ביותר לשרידי אתרוג במחוזותינו, פרי שמוצאו מדרום מזרח אסיה, אשר תפס בהמשך מקום של כבוד במסורת היהודית, כחלק מארבעת המינים אותם אנו נוטלים בחג הסוכות. בעקבות הצלחת השיטה יישמה אותה ד"ר לנגוט בגני מלכות אחרים, למשל בגניו של הורדוס בקיסריה, הרודיון, מצדה ויריחו (מחקר שמומן ע"י הקרן הלאומית למדעים). בשנים האחרונות אף הוזמנה ד"ר לנגוט ליישם את שיטת המיצוי הייחודית שפיתחה לצורך שחזורם של גני עילית בתקופה הרומית באיטליה והיא נמנית על צוות החוקרים של שתי משלחות מחקר בינלאומיות שפועלות שם (בפומפי וסטביה).


     

    פרופ' אורית רוזין :פרופ' בחוג להיסטוריה של עם ישראל. מחקריה עניינם בהיסטוריה של המשפט, בהיסטוריה תרבותית וחברתית, ובהיסטוריה של רגשות. עבודתה מתמקדת בחקר ההיסטוריה של הציונות, היישוב ומדינת ישראל.

    ספרה הראשון חובת האהבה הקשה, יחיד וקולקטיב בישראל בשנות החמישים (2008) זכה בפרס יונתן שפירא מטעם האגודה ללימודי ישראל ב-2009; ספרה השני – A Home for all Jews: Citizenship, Rights and National Identity in the New Israeli State (2016) זכה כפיינליסט בפרס ג'ורדן שניצר מטעם האגודה ללימודי יהדות ב-2018. בימים אלה היא משלימה כתיבתו של ספר שעניינו רגשותיהם של הישראלים כלפי הסכסוך הישראלי-ערבי בין השנים 1949-1967. הספר משרטט קווי מתאר ראשוניים של משטר הרגשות הישראלי כפי שביקשה לעצב אותו המדינה וסוכני תרבות שפעלו ברוחה וכפי שהתייחסו אליו אזרחי המדינה היהודים והערבים. זאת תוך מעקב אחר שינויים בנסיבות הגאו-פוליטיות מזה ושינויי הערכים בחברה הישראלית ובתרבותה מזה.

    "תאוות הנקם: בין משפט לפעולות גמול": המשמעות של פעולת הגמול ומניעיה, ככל פרקטיקה לא מילולית, נתונות לפרשנות. חלק מן ההיסטוריונים ייחסו למקבלי ההחלטות בשנות החמישים ואף למבצעיהן של פעולות הגמול מניעים רגשיים, שתאוות נקם במרכזם. נוסף על מניעים אחרים שהובילו לביצוען של פעולות גמול ובראש ובראשונה מניע ההרתעה, תציב ההרצאה את פעולות הגמול, אלימות יזומה בידי המדינה מזה, ואת השימוש במשפט "המאמץ לרסן את האלימות (ובכלל זאת אלימות לא מורשית של חיילים)" מזה, כפרקטיקות המונעות שתיהן מרגשות המכוננים את תפיסת הצדק של הישראלים בני הזמן. בתוך שנים אחדות מאז קום המדינה כתוצאה ממהלך איטי, אמביוולנטי ומהוסס של תירבות קשוב לדימויה של ישראל בזירה הבינלאומית וקשור להקניית משמעת לחיילי צה"ל ובבניית הזהות הלאומית, חלה הסתייגות הולכת וגוברת מרגשי נקם וממעשים המתפרשים כמעשי נקם. אלה הצטיירו כבלתי הולמים את הדימוי המודרני, המוסרי והמתקדם שישראל ביקשה לעצמה. תפנית משמעותית התחוללה במישור הצבאי לאחר הטבח של יחידה 101 בפיקודו של אריאל שרון בכפר קיבייה באוקטובר 1953, עם המעבר של מדיניות הגמול מתקיפת יעדים אזרחיים לתקיפת יעדים צבאיים ומשטרתיים. כחלק ממהלך העידון המתחולל במישור המשפטי ניתן לראות את העמדתם לדין של חיילים ישראלים שפשעו ובהסתייגות מהאפשרות להטיל עונש מוות על מסתננים.


     

    ד"ר לטיציה צ'רקווליני: מרצה בחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית, הקימה את סדנת השפות, קוגניציות ותרבויות האפרו-אסייתיות באוניברסיטת תל אביב מתוך אמונה שהשפות השמיות, בגלל שמרנותן הייחודית, הן מוזיאון חי של ההיסטוריה המקומית הקדומה. הסדנה משקפת את הגיוון הלשוני והתרבותי של ישראל שמיוצג על-ידי הסטודנטים של האוניברסיטה, ומהווה מקום שבו זהויות ופרופילים לשוניים מתגלים מחדש בעומקם ההיסטורי. המחקר מתמקד ביחסים בין שפה, קוגניציה ותרבות, גם בחברות מודרניות וגם היסטוריות ברחבי העולם הלשוני האפרו-אסייתי, אשר כולל חלקים נרחבים מאפריקה, המזרח התיכון, ואף מהציוויליזציות העתיקות ביותר בעולם. ד"ר צ'רקווליני ביצעה עבודות שדה בתימן, עומן, תוניסיה, אינדונזיה וישראל, ופיתחה מתודולוגיה מחקרית המבוססת על תאוריות קוגניטיביות ומיושמת על מרחב, זמן, צבע וביטויי רגש.

    "צבע–מרחב–זמן: בין שפה למחשבה ממצרים הפרעונית לימינו אנו": צבע, מרחב וזמן מייצגים שלושה תחומי חוויות אוניברסאליים, אבל הם נתונים לשינויים ניכרים בין שפות ובין תרבויות. בהרצאתה תראה ד"ר צ'רקווליני את הקשר בין שפה ומחשבה במשפחה הלשונית האפרו-אסייתית, לאור מגעים היסטוריים וקשרים גנטיים. שני מודלים תרבותיים היו דומיננטיים באפריקה ובמזרח התיכון בתקופות קדם: אלו של מצרים ודרום מסופוטמיה. ההרצאה תתחיל עם הבחנות תרבותיות ולשוניות על שימוש במושגי הצבעים הבסיסיים ורוחות השמים במצריים העתיקה, בשומר-אכד-בבל, בעברית מקראית ובערבית קלאסית, ולבחון שפות מדוברות שמתועדות מעבודות שטח וחושפות משמעויות סימבוליות זהות והשפעות היסטוריות ותרבותיות בין ערבית בדווית של הנגב (עזאזמה), מצרית עתיקה, מהרי (שפה דרום ערבית חדשה אשר מדוברת בתימן ועומן). כך לדוגמא משתמשים שבט אל-צאניע (בדווים בנגב) ושבט ג'באלי של מנזר סנטה-קתרינה בסיני ברוחות השמים ובציוני דרך גיאוגרפיים מקומיים כנקודות כיווניות מרחבית, במיוחד בכיוון זרימת הנהר המקומי. גם תרבויות אפרו-אסייתיות מודרניות משייכות חשיבויות שונות לרוחות השמים, ומקשרות אותן גם לביטויי זמן. כך תחשוף הרצאה מדוע בשפות מצריות ושמיות העבר הוא קדימה (ק-ד-מ). מחקר שדה מראה שדוברים מבוגרים של ערבית בדווית מסמנים דקדוקית את המערך ההדדי של ישויות במרחב לאורך ציר זהה. זהו חלק מהעבודה של הסדנה לשפות, קוגניציות ותרבויות אפרו-אסייתיות, שמראה שהיסטוריה קדומה עדיין חיה, מועשרת בשפה וחרוטה במחשבה.


     

    ד"ר גיא דרשן: חוקר תולדות הספרות המקראית. מחקריו מוקדשים לשאלות החיבור של היצירה המקראית על רקע תרבויות הסביבה ומזרח הים התיכון בפרט, תולדות נוסח המקרא ותהליכי הקנוניזציה. ספרו האחרון, אַחַר המבול: סיפורי מוצא במקרא ובאגן הים התיכון המזרחי, ראה אור בסדרת ספרית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק, בשנת תשע"ח.

    "תגליות המאה ה-21 משנות את ספר שמואל": כאשר התגלו מגילות ספר שמואל ממדבר יהודה ופורסמו במלואן בשנת 2005 התברר כי בימי הבית השני התהלכו גרסאות שונות לחלוטין זו מזו של ספר שמואל בקרב הציבור. נתונים אלו הצטרפו גם אל עדות תרגום השבעים, הוא התרגום העתיק ביותר של ספרי המקרא ליוונית. כל אחד מעדי נוסח אלו מציגים גיבושים שונים של ספר שמואל המשקפים תפיסות תיאולוגיות ואידאולוגיות שונות ומפתיעות. מהדורה מדעית חדשה של ספר שמואל ההלכת ומתהווה בימים אלו (כחלק מסדרת Hebrew Bible: Critical Edition) שופכת אור חדש על ההבדלים שבין ספרי שמואל השונים.


     

    ד"ר ג'רמי פוגל: מרצה במחלקה לפילוסופיה יהודית ובבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, הוא מלמד פילוסופיה לציבור הרחב במגוון פורומים. היה עמית בתר-דוקטורט במרכז מיימונידס, אוניברסיטת המבורג. בעל תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר שני ותואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. בעבודת הדוקטורט שלו הוא בחן את המתח בין אוניברסליות לפרטיקולריזם בפילוסופיה היהודית המודרנית, תוך התמקדות בהוגים היהודים-גרמנים משה מנדלסון והרמן כהן.

    משפינוזה לניטשה: לכפור במשה ובישוע מתוך גאולת אמת!": "אני מגנה את הנצרות" כתב ניטשה "אני מעלה נגד הכנסייה הנוצרית את האשמה הנוראית מכל האשמות שמקטרג אם פעם ביטא. הנצרות היא בעיניי השחיתות הגבוהה ביותר שאפשר להעלות על הדעת [...] הנצרות היא הקללה הגדולה ביותר [...] הכתם האלמותי האחד על האנושות" – הגינוי של מי שחשב את עצמו כמעין אנטיכריסט, מזכיר בטיעוניו מאוד את מחשבתו של פילוסוף לא פחות רדיקלי, ברוך שפינוזה. ואם ניטשה חשב על עצמו כעל האנטי-כריסטוס, ישנן סיבות טובות מאוד לחשוב על שפינוזה כעל האנטי-משה. בהרצאה זו, נבחן מה משותף בביקורת החריפה של שניהם נגד המסורות הדתיות נגדם הם ייצאו, ונחשוב על תפיסות הגאולה האימננטיות וכפירתיות אותן הם פיתחו בהגותם. 

     


     

     

    לפרטים נוספים - 

    ביה"ס למדעי היהדות וארכיאולוגיה ע"ש חיים רוזנברג באוניברסיטת ת"א

    schoolofjsa@tauex.tau.ac.il  או בטל': 03-6409275 . 

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
    אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
    UI/UX Basch_Interactive