גישות ומתודולוגיות חיזוי

מה זה Horizon Scanning?

סקירת אופק (Horizon Scanning) היא שיטה לזיהוי שיטתי של מגמות, טכנולוגיות, תהליכים או אירועים שעשויים להשפיע על תחום מסוים בעתיד – בעיקר במצבי אי-ודאות, שינוי מואץ או תכנון ארוך-טווח.

המטרה המרכזית היא לזהות "אותות חלשים" (weak signals) – כלומר, התפתחויות קטנות אך משמעותיות שעשויות להתעצם בעתיד – עוד לפני שהן הופכות למגמות מרכזיות.

מתי משתמשים בה?

• בתהליכי מדיניות ציבורית (למשל בתחומי אנרגיה, חינוך, בריאות, ביטחון או קיימות)

• בגופים ממשלתיים וארגונים בינלאומיים (כמו OECD, האיחוד האירופי, WHO)

• בתעשיות עתירות ידע וחדשנות (ביוטכנולוגיה, AI, ביטחונית)

• במחקרי עתידנות ובתכנון תרחישים (scenario planning)

• בתכנון מערכות חינוך, בריאות ותחבורה ל-10–30 שנה קדימה

איך מתבצעת סריקת אופק?

1. הגדרת התחום והטווח – מגדירים מראש מהו התחום הרלוונטי ומהו האופק (לרוב: 5–20 שנה).

2. איסוף מידע – ממקורות מגוונים: מאמרים, פטנטים, כנסים, רשתות חברתיות, תחזיות מדעיות.

3. זיהוי מגמות – איתור מגמות, תופעות חדשות, טכנולוגיות מתפתחות, שינויים חברתיים או רגולטוריים.

4. ניתוח והשפעה – הערכת פוטנציאל ההשפעה והסבירות של כל תופעה.

5. תעדוף וניטור – קביעת סדרי עדיפויות למעקב וקבלת החלטות.

תפקידים מרכזיים של Horizon Scanning:

• איתור מוקדם של סיכונים או הזדמנויות

• הכוונת מדיניות ארוכת טווח (policy foresight)

• תמיכה בקבלת החלטות אסטרטגיות

• הנעת חדשנות בארגונים ומוסדות

• הכנה לעתיד לא ודאי (preparedness)

• זיהוי שינויים חוצי-תחומים כמו טכנולוגיות מתכנסות (converging technologies)

במה היא שונה משיטת דלפי?