"פסולת קורונה - היום שאחרי"

חקר מקרה: התרומה הפוטנציאלית של האקתונים ללמידה

בעוד שעיני העולם עוקבות מקרוב אחר מבצע החיסונים, התפשטות המחלה והמוטציות השונות, מחלת נגיף הקורונה גרמה גם להשפעות הרסניות על הסביבה ועל איכות חיינו.
 

כתוצאה מכך, אוניברסיטת תל אביב, יחד עם "אסכולה - מרכז מדעני העתיד", פנו לסטודנטים ולמוחות המבריקים ביותר של ישראל, ושאלו אותם מהו האתגר החשוב ביותר ליום שאחרי הקורונה. מתוך מגוון נושאים, כולל כלכלה, תשתיות, תרבות וחינוך - הרוב המכריע מהם בחרו בבעיה הסביבתית. ספציפית - "פסולת קורונה - היום שאחרי".

מיליארדי מסכות וכפפות חד פעמיות נזרקות לפח בכל חודש, אליהן ניתן להוסיף ציוד סניטרי מזוהם מבתי חולים, מטושים ועוד. במקביל, מדינות ורשויות מקומיות רבות מתקשות להתמודד עם העלייה החדה באריזות חד פעמיות המושלכות לפח; העולם חזר להשתמש בסכו"ם, צלחות וכוסות חד פעמיות עקב משלוחי מזון, מה שמייצר כמויות אדירות של אשפה.
 

יתר על כן, פסולת רפואית מזוהמת עלולה להיוותר ללא פיקוח, מה שמוביל לסיכונים לבריאות הציבור, או לשריפה ללא פיקוח, מה שמוביל לשחרור רעלים לאוויר ולהעברה משנית של מחלות לבני אדם.
פסולת זו עלולה גם להגיע ולזהם מקורות מים, כגון נהרות, ימים ואוקיינוסים.
 

כיצד מתמודדים עם בעיה זו? כיצד ממזערים את הנזק הסביבתי תוך שמירה על פרוטוקולי בטיחות קורונה ואיכות חיים סבירה?

ההאקתון שהתקיים בישראל - כחלק מפרויקט HubiIT - נערך כדי להתמודד עם אתגרים אלה.
 

הסיבה למיקוד בצעירים הייתה להכניס את עקרונות ה-RRI "ל-DNA שלהם" מלכתחילה - כדי להפוך אותם לטבע שני עבורם. ההאקתון "פסולת COVID - היום שאחרי" התקיים באינטרנט דרך זום במשך 24 שעות רצופות ביום חמישי ושישי, 28 ו-29 בינואר. באירוע השתתפו 54 משתתפים ב-14 קבוצות של צעירים מתחומי ה-ICT וה-SSH: סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב ובוגרי "אסכולה" - ארגון המאגד בוגרי תוכניות נוער מחוננים, המוגדרים על ידי משרד החינוך כ"מדעני עתיד".
 

הקבוצות ליוו 20 שופטים ומנטורים מהאקדמיה, התעשייה והממשלה, שפגשו את המשתתפים וסייעו להם לאורך כל היום והלילה ובחנו את המוצרים השונים. השופטים והמנטורים, בהדרכתה של ד"ר טל סופר, התבקשו לבחון בקפידה, יחד עם המשתתפים הצעירים, את ההשפעה החברתית של הפתרונות הטכנולוגיים המוצעים.

הצוות הזוכה היה "הסתכלו הצידה - וזה ייעלם", שהורכב מחברי אסכולה. הפתרון שלהם יכול להפחית משמעותית את מספר המסכות הנזרקות לפח. מסכות חד פעמיות אלו יעילות למשך 8 שעות, אך האנשים המשתמשים בהן אינם יכולים לתפוס את הזמן שנותר, ולכן מסכות נזרקות בזמן שניתן להשתמש בהן - או נמצאות בשימוש לאחר שאיבדו את יעילותן. הפרויקט הציע להוסיף חיישן זעיר למסכות שיופעל עם החשיפה הראשונית ללחות, למשך הזמן המומלץ לשימוש במסכות, ויספק אינדיקציה ברורה ליעילות המסכה. זה יאפשר למצות את השימוש במסכות, ימנע בזבוז מיותר ויבטיח את בטיחות הציבור - הן של המשתמשים במסכות והן של הסובבים אותם.
 

סגן אלוף היה "גרין קארד", צוות שהציע פתרון יעיל לטיפול ב-400 מיליון טון של פסולת נייר וקרטון המיוצרת מדי שנה ברחבי העולם. בעוד שפסולת זו צפויה להגיע ל-600 מיליון טון עד 2050, פתרונות המחזור הקיימים אינם יעילים מבחינה סביבתית. פרויקט "גרין קארד" מאפשר ניצול פסולת קרטון לשימוש מגן במאבק במגפת הקורונה.
 

באמצעות תהליך חדשני מבוסס אוזון, ניתן לייצר מי סוכר מפסולת זו. מי סוכר משמשים כמרכיב בסיסי לאתנול - מרכיב אלכוהולי המשמש כחומר חיטוי. כיום, מתקני ייצור אתנול קיימים באירופה נמנעים משימוש בפסולת עקב העלות הגבוהה הכרוכה בתהליך. שאריות מוצקות מהתהליך יכולות לשמש כחומר בסיס לביו-פילטר לטכנולוגיות טיהור מים. הפתרון המוצע על ידי הצוות פונה למספר תעשיות, מאפשר הפחתת כמויות ועלויות הטמנה, ומאפשר שימוש בעקרונות כלכליים מעגליים לניצול משאבים טוב ויעיל יותר.