יצירת שפה משותפת בין צוותים
חדשנות אחראי בבריאות: גישור על הפערים - חיבור שפה טכנולוגית, רפואית וחברתית
ד"ר טל סופר
(ענת סורוקה זוטא, עידן עדות)
מגיפת Covid-19 הובילה לכניסה מואצת של טכנולוגיות לחיי היומיום. הבידוד החברתי שנכפה על האזרחים לצד הצורך במתן מענה רפואי מיידי להמוני אזרחים, הוביל לצורך בשימוש בטכנולוגיות חדשניות בתחום הבריאות ובעיקר במחלקות טיפול נמרץ. ככזה, הטמעה והשימוש בטכנולוגיות חדשות, מספקות הזדמנויות ויתרונות רבים, הבאים לידי ביטוי בשיפור איכות שירותי הבריאות, מתן טיפול רפואי יעיל, מהיר יותר ומותאם אישית, מניעת מחלות ועוד. לצד יתרונות אלו קיימים אתגרים טבועים בנושאים הקשורים לערכים, פרטיות ואתיקה, שוויון, הכלה חברתית ועוד. רבים מהאתגרים הללו קשורים להבדלים בפרספקטיבות ובמוטיבציה של מחזיקי עניין שונים (למשל, הציבור הרחב, מומחים, קובעי מדיניות), הנובעים מפערים בידע ובשפה משותפת באותו תחום. לשם כך, פרויקט ICU4Covid אימץ את הגישה של חדשנות אחראית בבריאות (RIH), המבוססת על גישת מחקר וחדשנות אחראית (RRI). המושג RRI מתאר את הקשר בין מדע לחברה, תוך ציון "מדע עם ובעד החברה".
1. האתגרים
על פי ההגדרה, "מחקר וחדשנות אחראיים" הוא תהליך שקוף ואינטראקטיבי, שבאמצעותו גורמים חברתיים ומחדשים נעשים תגובה הדדית זה לזה במטרה לקבלות (אתית), קיימות ורצויות חברתית של תהליך החדשנות ומוצריו הסחירים (Schomberg, 2013).
עיבוד נוסף של רעיונות אלה על ידי קבוצת המומחים המונתה של הנציבות האירופית (EC) תיאר שישה מימדים עיקריים של RRI המסמלים את החשיבות של שמירה על הנורמות של מחקר אחראי וחדשנות המתחשבות בצרכים חברתיים שונים. ביניהם מעורבות ציבורית, שוויון מגדרי, חינוך מדעי, גישה פתוחה, אתיקה, ממשל. שני מימדים נוספים, קיימות וצדק חברתי, חופפים לאלה שצוינו קודם לכן (European Commission 2015). כל הממדים הללו דורשים מעורבות של מומחי SSH בתהליך פיתוח ה-ICT. ה-EC אישר את גישת ה-SSH-RRI, המוגדרת כמעורבות מתמשכת של שחקנים חברתיים במהלך כל תהליך המחקר והחדשנות כדי ליישר טוב יותר הן את תהליך המחקר והן את התוצאות עם הערכים, הצרכים והציפיות של "החברה האירופית" (Soffer et al, 2019).
מכיוון שלבריאות יש אתגרים ייחודיים למתן קונפליקטים בנושאים קליניים ומדיניות, ליישום RRI בבריאות (RIH) יש כמה מאפיינים ייחודיים. ביניהם ניתן למנות את המתח בין הצורך להציל חיים, לבין חופש הבחירה של המטופל לקבל טיפול, כמו גם השאלה לגבי סדרי עדיפויות, כמו הימנעות ממחלות ולא טיפול בהן. ככל שהשימוש בטכנולוגיות גובר, כך עולה השיח בנושאים אלו בקרב הציבור ומקבלי ההחלטות. לאור אתגרים אלו, חיוני לשקול את השוויון והקיימות של מערכות הבריאות ברחבי העולם, המיושמות על המסגרת של RIH, כדי ליישר טוב יותר את מדיניות הבריאות והחדשנות ולחבר בין בעלי עניין שונים בתחום זה.
2. הגברת מעורבות ותקשורת הדדית - גישור על פער הידע
תוך יישום רעיונות הליבה של RRI, ה-RIH מציע תהליך הדורש מכל בעלי העניין הנכללים או מושפעים מפעילויות מחקר וחדשנות לצפות, לנטר ולהעריך את ההשפעה החברתית, הכלכלית והסביבתית, תוך התחשבות במטרות, מניעים, הנחות, ערכים, אמונות, אי ודאות, סיכונים ודילמות (Silva, 18, 2000). כאשר דנים ב-RIH, יש צורך לשקול את ההיקף והספציפיות של התמודדות עם האתגרים והצרכים של מערכות הבריאות באופן בר-קיימא. הדבר מצריך שיתוף פעולה הדדי של בעלי עניין המחויבים לעמוד בעקרונות האתיים, הכלכליים, החברתיים והסביבתיים, כמו גם בערכים, ובאופן ספציפי, זה הופך חיוני עוד יותר כאשר הם מתכננים, מממנים, מייצרים, מפיצים, משתמשים ופורסים פתרונות סוציו-טכניים.
פרויקט ICU4Covid מאמץ את גישת RIH על ידי הפיכת מעורבות הציבור, האתיקה והממשל לחלק בלתי נפרד מפעילותו. המעורבות הציבורית היא אחת השיטות לכסות את כל האתגרים והצרכים של המשתמשים ומשתמשי הקצה. יתרה מכך, תהליך מחקר וחדשנות בתחום הרפואי ובמיוחד בטיפול נמרץ עלולים להעלות אתגרים נוספים הקשורים לפרטיות ואתיקה (Timmers et al., 2019), בעיקר בשל מצבם של המטופלים שברוב המקרים אינו מאפשר לבקש מהם הסכמה מדעת לפני אשפוזם.
יתר על כן, גישת היצירה המשותפת היא אחד היסודות של הפרויקט, המשקפת את חשיבות ההקשר המקומי שבו יש ליישם טכנולוגיות בריאות. לכן, מעורבותם של בעלי העניין השונים (בתי חולים, צוות רפואי, מקבלי החלטות) כבר מתחילת הפרויקט היא חיונית כדי לתת מענה למטרות הפרויקט. לפיכך, אומצו מגוון פעילויות כדי להגביר את התקשורת והמעורבות בין בעלי העניין השונים:
(א) הגברת המעורבות – פגישות, ראיונות ודיאלוגים מתמשכים, שעורכים צוות הפרויקט עם הצוות הרפואי בבתי החולים, במטרה לחקור את סביבות העבודה של כל בית חולים בדגש על טיפול נמרץ, התשתית, סידור שירותי הבריאות והמשאבים העומדים לרשותם ליישום מערכת CPS4TIC. בנוסף, יש צורך לזהות את האתגרים והחסמים בתהליך הטמעת המערכת בבתי חולים, כל זאת תוך שמירה על עקרונות הפרטיות והאתיקה כנדרש ב-GDPR.
(ב) תקשורת הדדית - היכולת שלנו לתקשר ולהעביר את המסר שלנו בעקביות, תוך כדי יכולת לדבר עם קבוצות יעד שונות, היא היבט נוסף של מעורבות ומדיניות ציבורית. לשם כך נערכו סדנאות ייעודיות, ליצירת תקשורת אחידה וברורה בין כל בעלי העניין. המטרה העיקרית היא להפגיש בין אנשי רפואה וטכנולוגים, לגשר על פערי הידע בטכנולוגיה לצוותים רפואיים מחד ולהציג את חווית המשתמש והצרכים הרפואיים לצוותי המו"פ מאידך. משתתפי הסדנה הביעו שביעות רצון גבוהה מאוד. בנוסף, כדי להגיע לקהלים מגוונים, הפקנו מסמכים וסרטונים מיוחדים שהופצו בערוצי המדיה ובאתר להפצת פעילות הפרויקט ויצירת תקשורת הדדית.
3. גישור על פערי "שפה" - חיבור קהילות מקצועיות שונות
מכיוון ש-ICU4COVID שואפת להיות גשר שדרכו מתחברת שפה טכנולוגית, רפואית וחברתית, לכל זה יש השפעה רבה אחד על השני והיכולת לשזור אותם בהצלחה תלויה בסבלנות, בהבנה ובנכונות ללמוד, ולדעת יותר על מה שמחבר בינינו מאשר על מה שמפריד בינינו.
אנשי מקצוע מתחומים שונים תופסים את המשמעות של מונחים ורעיונות בהקשר שבו מתקיים השיח – כולם מכירים את קיצורי הדרך הלשוניים ואת הקודים המיוחדים הנהוגים בכל שפה. לכן, כאשר אנשים מאותו תחום משתמשים באותה שפה, מילולית או בכתב, מרווח הטעות בהבנה קטן יותר. עם זאת, שיח המשלב תחומי עיסוק שונים, עלול להוביל לבעיות של אי דיוק, אי בהירות ובלבול, מה שעלול להיות בעייתי מאוד כאשר מנסים להציל חיים.
במסגרת הפרויקט, אחד הפתרונות שלנו לגישור על פערי שפה היה פיתוח מסגרת אסטרטגיית תקשורת משותפת שקבעה את התפוקות של הפרויקט המרכזי מבחינת ממדים טכנולוגיים וקליניים בנוסף להיבטי תזמון ותקציב. באופן ספציפי, הוא מבהיר כיצד המערכת הכוללת תעבוד בבתי החולים ומדגיש את הערך המוסף שלה לבעלי העניין (בתי החולים). סרטון המחשה קצר, עזר לגשר על פערי תפיסה. הוא מציג את הפרויקט באירועים שונים ומופיע באתר הפרויקט. תהליך זה, של יצירת שפה משותפת, דרש מאיתנו קודם כל להסתכל על קווי הדמיון שקושרים את כולם יחד. אחד הדברים המעניינים ביותר לגלות הוא שכולם מסתמכים על מסורות, נורמות, אמונות וערכים שהופכים אותם למה שהם.
היכולת לפעול ולהתקדם בבטחה בפרויקט המחבר בין שלושת ההיבטים הללו דורשת זהירות רבה ושימת דגש על הסברים ושיתופי פעולה. למדנו שלפעמים אנחנו צריכים "מתרגמים", אנשי מקצוע שיודעים לדבר בשלוש השפות השונות. למשל, חוקרים במדעי החברה שיש להם זיקה לטכנולוגיה רפואית. אנחנו יודעים היום שהבנה הדדית היא המפתח.
