טכנולוגיות חדשות והשפעותיהן על תהליכי הוראה ולמידה
טכנולוגיות חדשות והשפעותיהן על תהליכי הוראה ולמידה
כבר בזמן המהפכה התעשייתית במאה ה-19, כשבני האדם החלו לעבוד במפעלים, המבנה הבסיסי בו בני האדם נהגו להעביר ידע, נשבר. בתי הספר הציבוריים שנבנו כמענה לצורך החדש, הציעו תכניות לימודים אחידות שנועדו לקהל גדול של תלמידים. כיום אנו עומדים בפני מהפכה חדשה בהיקף דומה – מהפכת המידע והידע, שמחוללי השינוי שלה הם מחשבים, משחקי וידיאו, אינטרנט, טאבלטים, סמארטפונים, מוני צעדים ובינה מלאכותית (Collins & Halverson, 2018). בעקבות השינויים הללו, כבר בראשית המאה ה –20 , מגוון רחב של ענפי תעשייה, בעיקר בענפים שהיו טכנולוגים ודינמיים יותר, העלו דרישה לעובדים משכילים יותר.
שינוי זה היה מהיר ומתמשך מעבר לצפוי (Goldin & Katz, 2018). כבר במהלך שנות ה 60 וה-70 , התרחשה אוטומציה של פעילויות מסוימות בתעשייה, ולאחר מכן עלייתה של רשת האינטרנט, סימנה את השלב השני של מהפכת ה IT (Porter & Heppelmann, 2014) . מהפכה זו, גם היא הגיעה ב"גלים": הגל הראשון הנגיש את המידע ע"י בניית התשתית והיסודות של העולם המקוון והשני יצר את כלכלת הענן – מנועי חיפוש, חנויות מקוונות, הופעתן של הרשתות החברתיות. הגל השלישי מחבר את הפוטנציאל של כל הפעילות האנושית כמעט והופך להיות סוג של מערכת עצבית אלקטרונית בחיי היומיום שלנו[1].
מכאן שיותר אישי, יותר אינדיבידואלי, יותר מונחה נותנים – זו היא המנטרה של הגל השלישי, 2016) (Case [2] של מהפכת האינטרנט וארגונים שונים ימנפו טכנולוגיה שתכונן מהפכה בדרך בה אנו לומדים. הדבר נכון, כמובן, גם למערכת החינוך.
אכן, גם היום מורים ברוב המדינות המפותחות עושים שימוש בלוחות חכמים וטאבלטים, ומעודדים למידה שיתופית מבוססת פרויקטים, ולמידה הממוקדת בתלמיד (Sharples, 2016). אך לרוב, בתי הספר השאירו את הטכנולוגיות החדשות הרחק מליבת העשייה (Collins & Halverson, 2018).
עם זאת, בעתיד, טכנולוגיות חדשות צפויות להשתלב באופן נרחב במערכת החינוך; שירותי ענן, טכנולוגיות ניידות, תכנים פתוחים, משחקים ומשחוק, מדפסות תלת ממד, מעבדות וירטואליות ומרוחקות, ואחרות, צפויות להשתלב בשנים הקרובות באופן נרחב הן בבתי הספר והן במוסדות להשכלה גבוהה ולאלה עשויה להיות השפעה משמעותית על תהלכי ההוראה והלמידה. הטכנולוגיות הללו מספקות דרכים חדשות ללמידה, להוראה ולתקשורת בין הלומד והמלמד ובין הלומדים בינם לבין עצמם, כשההשפעה הגדולה ביותר בעשור האחרון הינה של טכנולוגיות המידע והתקשרות המאפשרות יצירת מרחבי ידע בלתי מוגבלים לזמן ומקום. טכנולוגיית הרשת מגדילה את הנגישות למידע ברחבי העולם ומעניקה גמישות מבחינת היבטים של מיקום וזמן ואף עשויה להקטין עלויות, כך שמידע יכול להיות זמין ופתוח למגוון רחב של קבוצות באוכלוסייה (כגון נשים ובעלי מוגבלויות) (NMC horizon report - 2017 higher education edition, 2017).
[1] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001222835
[2] יש גם לציין כי למרות שהתפתחויות טכנולוגיות אוצרות בחובן פוטנציאל גדול לשיפור איכות הלמידה, לעיתים עד שהסגל מתאים עצמו לטכנולוגיה אחת, לעיתים נראה שאחרת צצה. על כן מוסדות חייבים להתמודד עם שאלת אריכות החיים של טכנולוגיות ולגבש תכניות חלופיות בטרם הם מבצעים השקעה גדולה, ותהליך זה צריך להיות מבוצע גם לגבי הפדגוגיה ( NMC Horizon 2017 ).
