מה עושים המורים בכיתה?

יפעת ברונשטיין, תלמידת תואר שני בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב, מאסטרנטית בקבוצת המחקר של ד"ר מירי ימיני במחקרה אודות:

פרשנות של מורים להיסטוריה את המתח בין הגלובלי ללוקאלי בתכניות הלימודים

המורים להיסטוריה אינם מחפשים איזון בתכנית הלימודים, והם מקבלים את עובדת קיומו של המתח הקיים בין הגלובאלי לבין הלוקאלי. חרף האמונה בערכים הומניסטים ורצון לראות גם את האחר, הזהות הקיומית והרצון "שיבינו למה אנחנו פה?" גוברים על ההיבטים האחרים בעיצוב תפיסתם ותרגומה למעשה ההוראה.

החודש התקבל לפרסום מחקר חדש שבוצע בבית ספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר לכתב העת Globalization, Societies and Education . המחקר עוסק בפרשנות של מורים להיסטוריה למתח בין הגלובלי ללוקאלי בתכנית הלימודים. המחקר נערך על ידי יפעת ברונשטיין, תלמידת תואר שני בחוג למנהל ומדיניות בחינוך בהנחייתה של ד"ר מירי ימני.

במהלך המחקר נבחנה פרשנותם של המורים להיסטוריה לתכנית הלימודים הרשמית ונבדק כיצד באה לידי ביטוי פרשנות זו בפועל בכיתה, תוך התייחסות למתח הגלובלי-לוקלי בתהליכי ההוראה. מקצוע ההיסטוריה נבחר למחקר זה בגלל היותו מקצוע המשפיע על גיבוש התודעה הלאומית ועל הדרך בה אנשים עושים הקשרים אל עברם, מקשרים בין העבר לבין ההווה ובונים ציפיות לעתיד.

מתוך מחקר זה עלה כי המורים, מזדהים עם התכנים הלוקאליים בתכנית הלימודים תוך שימת דגש על הצורך למתן מענה לשאלה "למה אנחנו פה?". עם זאת, ביחד עם  העיסוק בזהות הלוקאלית, מצביעים המורים על העדר התייחסות מספקת בכל הקשור לזהות "האחר" ולתכנים גלובליים בתכנית הלימודים. מתודולוגיית המחקר הייתה איכותנית כשראיונות עומק חצי מובנים ותצפיות מעורבות היוו את הכלים לאיסוף הנתונים. אוכלוסיית המחקר, מנתה שלושה עשר מורים להיסטוריה מבתי ספר על יסודיים: חטיבות ביניים וחטיבות עליונות, במרכז הארץ. 

הממצאים מצביעים על כך שהמורה הנו אוטונומי במידה רבה, בעל חשיבה ביקורתית שאינו מהסס לבקר את המערכת ואת קובעי המדיניות, מתמודד עם שאלות של זהות ואחרוּת במציאות של סכסוך ארוך שנים ונוסף לכל, נושא עימו את זיכרון השואה כגורם משמעותי בתפיסת הקיום האישית והלאומית. בנוסף, על פי ממצאי המחקר, המתח הגלובלי – לוקלי נוכח בתהליכי ההוראה של המורים בשיעורי ההיסטוריה. ההתמודדות עימו מובילה את המורים לבחינת צעדיהם האוטונומיים המבטאים את הערכים הלוקליים והאוניברסאליים. עובדת היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית מערבית מאפשרת למורים לנוע בחופשיות יחסית על ציר הערכים בין זהות קולקטיבית להומניזם. בתוך כך, הסכסוך האזורי רב השנים בו נתונה מדינת ישראל קובע במהותו את תפיסת המתח הגלובלי – לוקלי כאָמת מידה המחייבת כל הזמן לבדוק את "עצמנו" ביחס לאחרים ולמקומם אל מול הצדקת התשובה לשאלה "למה אנחנו פה?". מעל לכל, נשזרת בכל התמות במחקר זה, השואה כגורם מרכזי המשפיע על תפיסת המתח הגלובלי –לוקלי של המורים להיסטוריה.

חשיבות מחקר זה נובעת משני טעמים: האחד, מעצם קיום המחקר במדינה הנמצאת באזור סכסוך ארוך שנים והשני, מעצם היותה של אוכלוסיית הרוב במדינה נושאת עימה נרטיב  היסטורי של אסון קיומי. הן השפעת הסכסוך הישראלי-פלסטיני והן השפעת זיכרון השואה על טיפוח הערכים החינוכיים בכלל, ועל הוראת ההיסטוריה בפרט ממצבים את ישראל כשדה מחקר מעניין אשר יסייע בעתיד להבנת תפקודם של מורים באזורי סכסוך ובחברה בעלת הוויה היסטורית של סכנה קיומית. ממצאי המחקר יוכלו להוות  בעתיד כלי עזר בידי כותבי תוכניות הלימודים בכלל ובהיסטוריה בפרט.

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive