הקתדרה לחינוך יהודי

מופקד הקתדרה : פרופ' יובל דרור

הקתדרה לחינוך יהודי

הקתדרה לחינוך יהודי בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב נוגעת במדיניות, בתיאוריה ובמעשה של החינוך היהודי בישראל (וכן בתפוצות).

 

פעילות הקתדרה
עיקרה של העשייה במסגרת הקתדרה כיום מתרכז במחקר, כדי להגדיל את גוף הידע של החינוך היהודי, בדגש על החינוך היהודי הפלורליסטי, הממלכתי שאיננו דתי בישראל. לשיטתי המחקרית ה"איך", שיטות החינוך היהודי, חשובות לא פחות מהתכנים – מה שמתבטא הלכה למעשה במדיניות, בתיאוריה ובמעשה כאחד.


קבוצת מחקר אחת של תלמידי מוסמך ודוקטורט עוסקת בכלים החינוכיים השונים המיועדים לחינוך יהודי. כאן נחקרים עיסוקיהם של  גופי משרד החינוך לדורותיהם בטיפוח התודעה היהודית בחינוך הפורמלי מחד גיסא ובחינוך הבלתי פורמאלי, כולל תכניות חינוכיות ומסעות בני הנוער לפולין, מאידך גיסא. כן שוקדים מאסטרנטים ודוקטורנטים על חקר המרכזים הקהילתיים ועמותות כגון קרן אבי-חי וגשר ותרומתם לחינוך היהודי, על הוראת התנ"ך בזרמים החילוניים בימי היישוב, על הישיבות התיכוניות, רבניהן ושיטותיהן, ואף על לימודי יהדות וישראל בבתי ספר יהודיים ובמחנות הקיץ של הנוער היהודי בארה"ב.

 


קבוצת מחקר שנייה, בשיתוף יד טבנקין, מרכז התיעוד והמחקר של התנועה הקיבוצית, מתרכזת בלימוד מניסיונו בן מאה השנים של הקיבוץ - "איך" מקנים חינוך יהודי חילוני-פלורליסטי? הקבוצה קיימה מספר מפגשים סדנאיים בהם הוצגו חלק ממחקריהם של המשתתפים, ואלה יראו אור בקרוב בספר, בהוצאה משותפת של יד טבנקין והוצאת ספרים אקדמית. בספר זה יכללו מאמרים היסטוריים, פילוסופיים וחינוכיים על הזיקות ליהדות בתנועות הקיבוציות ההיסטוריות, על החינוך והתרבות היהודיים מנקודת מבטם של  הסופרים, האמנים ומעצבי החגים בקיבוץ, לצד מחקרים בפרקטיקות של חינוך יהודי במוסדות החינוך והתרבות הקיבוציים בעבר ובהווה: אורנים (ו"המדרשה" בתוכה), סמינר הקיבוצים בראשות מרדכי סגל, המשכן לאמנות בעין-חרוד שייסד חיים אתר, סמינר אפעל והקורס הדו-שנתי שפעל בו שנים ארוכות, העמותות העוסקות ביהדות שבקיבוצים העירוניים המתחדשים ועוד.

 

מיזמים
בנוסף למחקרים שותפה הקתדרה דהיום למיזמים ניסיוניים שמערבים מדיניות, תיאוריה ומעשה של חינוך יהודי ומלווים בהערכה ומחקר. בשנתיים האחרונות קיימה עימנו תנועת הנוער היהודית בדרום אמריקה 'חזית הנוער' חמישה שבועות קיציים של לימוד וחוויה יהודית-ישראלית בביה"ס לחינוך ובאוניברסיטת תל אביב, כחלק מהתכנית השנתית "מסע" של הסוכנות היהודית. מספר המשתתפים גדל מדי קיץ, ובקיץ הקרוב  יצטרפו גם חברי תנועות נוער יהודיות נוספות מן העולם. יש לקוות שהמיזם, שמנוהל ע"י הקתדרה, יניב לבסוף תכניות המשך של לימודים אקדמיים של סטודנטים יהודיים מחו"ל באוניברסיטת תל אביב.

 

בשיתוף המרכז לטכנולוגיה חינוכית נבדקים שיתופי פעולה אפשריים בתחום הוראת העברית וסיפורי המקרא בבתי ספר יהודיים בחו"ל, בהתבסס על מומחי הוראת השפות והחינוך היהודי שבביה"ס לחינוך. בארץ נבחנים עתה שיתופי פעולה של הקתדרה עם המועצה לשימור אתרים ומוזיאונים היסטוריים שונים, במסגרת כנס מחקרי ויישומי שנתי ואולי אף התמחות בלימודי תואר שני לחינוך מוזיאלי בתחומי ההיסטוריה של החינוך והוראתה. כן נבדקת אפשרות להקמת תכנית לימודים לתואר שני בחינוך יהודי פלורליסטי, כמעין "קומת על" של תכנית אופקים להוראת לימודי היהדות לסטודנטים מצטיינים בתואר הראשון. לתכנית אופקים - לתואר הראשון לעת עתה - שותפים החוג ללימודי התרבות היהודית בפקולטה למדעי הרוח וביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב, באחריות הקתדרה לחינוך יהודי.

 

תחילת הדרך
גלגולה הראשון של הקתדרה היה בימיו של שמעון רשף ז"ל, ראש ביה"ס לחינוך לשעבר, ששימש כ"ראש היחידה לחקר ולפיתוח החינוך היהודי בישראל" בשנות השמונים. לאחר הפסקה ארוכה שבה הקתדרה לפעול בביה"ס לחינוך בשנת 2001, ופרופ' נעמה צבר בן-יהושע הופקדה עליה. במסגרת הקתדרה נערכו בתקופתה של נעמה מחקרים לתואר שני ושלישי בנושאים שונים של חינוך יהודי בארץ ובתפוצות, הודק הקשר בין אוניברסיטת תל אביב לשותפות 2000 של הקהילות היהודיות בערים תל אביב ולוס אנג'לס, בוססה השותפות בין ביה"ס לחינוך על יחידותיו השונות לבית הספר היהודי ע"ש אבן גבירול במדריד ויחד עם בית התפוצות וביה"ס ללימודי העם היהודי שבתוכו הוקמה בביה"ס לחינוך היחידה לחקר החינוך לעמיות היהודית והוראתה.

 


כעבור עשור של פעילות פורייה  הועברה האחריות על הקתדרה ב-2010. בסימן חילופי ההפקדה על הקתדרה השתתפה הקתדרה בהוצאת הספר שבילים בחינוך יהודי פלורליסטי Paths in Pluralistic Jewish Education); 2012), בעריכת ד"ר נורית חמו מהיחידה לחקר החינוך לעמיות היהודית והוראתה ופרופ' יובל דרור מופקד הקתדרה. הספר מתמקד ביהדות הפלורליסטית ובחינוך היהודי הפלורליסטי הנובע ממנה, שנקודת המוצא שלהם היא לגיטימיות הריבוי והזמנה לשיח פתוח ויצירתי עם התרבות היהודית, ובה במידה התנגדות לשיח הדיכוטומי של דתיות מול חילוניות.

 

שבעת המאמרים בשער הישראלי של הספר מביאים תמונה מייצגת ל"מצב התחום" של החינוך היהודי הפלורליסטי בישראל בעשורים האחרונים, שקשה להקיף את כולו: עצם השיח על החינוך היהודי כיום (משה שנר); ראשיתו של חינוך תל"י (איתן שקלי); השותפות החינוכית שבין קהילות יהודיות בישראל ובתפוצות (אסתר ינקלביץ ומרים בן-פרץ); הנחיה בבתי המדרש העכשוויים (משה מאיר); אופייה של התודעה היהודית-חילונית בקרב הורים (נורית חמו), חינוך לפמיניזם יהודי (חנה קהת) ותוכנית הלימודים "תרבות ישראל" והוראתה, על מרכיביה וגלגוליה מאז ועדת שנהר ב-1994 (פנינה שור). השער השני (באנגלית) מציג את הפלורליזם בחינוך היהודי ברחבי העולם – באמריקה הלטינית (יוסי גולדשטיין) באנגליה (רונה הארט; הלנה מילר); במערב אירופה (זהבית גרוס); בצפון אמריקה (אלכס פומסון) ובאוסטרליה (דני בן-משה ודוד מיטלברג).

 

 

האתגרים  שבחינוך היהודי הפלורליסטי רבים ועצומים. נאחל ונייחל להעמקת החינוך היהודי הפלורליסטי באשר הוא, ונפעל להמשך תרומתה הצנועה של הקתדרה לחינוך יהודי ע"ש ג'ואן וחיים קונסטנטינר בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב לתחום חשוב זה בישראל ובתפוצות, תחום שזקוק להעצמה של ממש.

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>